17. Cheshawan

שמעון שטרית

בעקבות קבלת הצעת החוק  בכנסת בקריאה טרומית לשלילת מעמד אונרא בישראל וכן  כוונתו של שר האוצר, שעליה פורסם  , לבטל  זכאויות של ארגון אונר“א להטבות מס בשל מעורבות עובדיו בטבח ביום 7 באוקטובר 2023, מתעוררות שאלות משפטיות נכבדות לגבי מעמדו של אונר“א בישראל ולגבי האפשרויות לנקיטת אמצעי אכיפה כלפיו בכל מישורי פעילותו: בחינוך, רפואה, בניה וכן בתחום ביטול פטורים ממס. בהמשך פורסם בתקשורת כי ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק להפסקת פעילותו של ארגון אונר“א בירושלים.

צעדים אלה מתוכננים בעקבות המלחמה שפרצה אחרי טבח 7 באוקטובר שביצע חמאס, ובעקבות גילויי המעורבות הגבוהה של עובדי אונר“א בפעילות הטרור של חמאס בטבח. הצעדים ראויים להיבחן לאור המעמד המשפטי של אונר“א בהיותו ארגון של האו“ם, המקנה לו חסינויות והטבות על פי דין ועל פי הסכמים בינלאומיים.

בישראל, מעמדו של האו“ם נקבע באמצעות הסכם על דבר חסינות האומות המאוחדות, שנחתם על ידי ממשלת ישראל ונכנס לתוקפו ב-1949. הסכם זה מהווה המשך של פקודה וצו מתקופת המנדט. לעומת מעמדו של האו“ם, מעמד אונר“א מעורפל יותר.

מ-1967 כשישראל הפכה להיות ריבונית בגדה המערבית וברצועת עזה, נחתם הסכם מיצ’למור -קומיי, ועל פיו כל החסינויות שמוענקות לאו“ם מוענקות גם לאונר“א בהיותו חלק מהאו“ם. ההסכם הזה נחתם ב-14 ביוני באותה השנה, והתייחס לגדה המערבית ולרצועת עזה. 

ב-28.6.1967 התקבלה החלטת ממשלה בדבר סיפוח ירושלים וקביעת גבולות הן לעניין שטח השיפוט על פי פקודת סדרי שלטון ומשפט, והן לעניין תחולה של השלטון המוניציפלי על פי פקודת העיריות. שני החוקים תוקנו בהתאם. נשאלת השאלה, האם ההסכם בעניין אונר“א מיום 14.6 מחייב. בדיונים משפטיים שהתקיימו שקשורים בפעילות לתביעות כלפי אונר“א, המדינה הגישה בעבר תעודת חיסיון לגבי פעילות אונר“א . תעודה התקבלה על ידי בתי המשפט בערכאות הראשונות. 

בתי המשפט קבעו שברגע שהמדינה מגישה תעודה, היא מביאה למעשה תשובה סופית לעניין. אבל בתי המשפט לא התייחסו לסוגייה המשפטית המתעוררת כתוצאה מכך שהסכם מיצ’למור – קומיי למעשה שונה על ידי ההחלטות והחקיקה מיום 28.6.1967. השוני התחזק על ידי החקיקה של חוק יסוד ירושלים ותיקוניו.

בהמשך לחיזוק שקיבל מעמדה של ירושלים בחקיקת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל בשנת 1980, המבהיר כי: „ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל“, נוסף לחוק תיקון משמעותי בשנת 2000. סעיף 6 שנוסף לחוק במסגרת תיקון זה יצר איסור חדש על העברת הסמכויות השלטוניות בנוגע לתחום עיריית ירושלים וקבע כי: „לא תועבר לגורם זר, מדיני או שלטוני, או לגורם זר אחר“. תיקון זה זכה לחיזוק נוסף בשנת 2018 בתיקון לחוק שבו נקבע כי אין לשנות את הוראות סעיף 6 הנ“ל אלא ברוב של 80 חברי כנסת.

לכן יש תשתית מבחינת המשפט הישראלי הפנימי לנקוט בעמדה שלפיה אין הגנה לאונר“א לאחר 28.6.67 ובעקבות התיקונים לחוק יסוד ירושלים. 

עד כאן הדברים אמורים ביחס למשפט הפנימי ולכן הצעת החוק שהתקבלה בכנסת בקריאה טרומית נותנת מענה לכך, ומסירה ספיקות לגבי העדר חסינות והעדר הכרה בפעילות של אונר“א, בעקבות המעורבות של הארגון בפעילות טרור ובהסתה.

אולם נשאלת השאלה האם יכולה מדינה שהיא חברה באו“ם והתחייבה להעניק לאו“ם חסינויות,  לסייג את החסינויות שהיא מעניקה לארגונים של האו“ם. התשובה לכך צריכה להיות שההפרות של אונר“א של חובותיו בקיום חוקי המדינה שבה הוא פועל, יכולה להיות בסיס להפסקת הכרה ואפשרות הפעולה של אותו ארגון.

 במקרה של אונר“א לאור המסה הקריטית של ראיות על מעורבות בטרור באופן ישיר, כגון השתתפות עובדי הארגון בטבח 7.10.2023 וכן השימוש במוסדות ומתקני אונר“א ברצועת עזה למטרות טרור, וכן ההסתה בתכנית הלימודים ובדרכים אחרות, במוסדות אונר“א ברצועה ובגדה, יכולות להוות בסיס להצדיק הפסקת פעילות בירושלים.ואולם מכיוון שהאו“ם אינו מקבל בינתיים את עמדת ישראל אנו צפויים לדיונים ומחלוקות בענין זה .

  שמעון שטרית הוא פרופסור למשפטים (אמריטוס ) ושר לשעבר

Kategorien:Israel, Shimons' lounge